על-פי ההלכה היהודית, כאשר בני זוג נישאים הם מתחייבים זה כלפי זה באמצעות חתימה על שטר הכתובה. שטר זה מהווה מעין חוזה בין בני הזוג. הבעל מתחייב לספק לאישה מזונות, ביגוד והנעלה, קורת גג, וכדומה. האישה מתחייבת לכבד את בעלה, לקיים איתו חיי אישות ולבצע את עבודות הבית השונות (כגון, טיפול בילדים, בישול וניקיון הבית). אישה שאינה ממלאת את חובתה בהתאם לשטר הכתובה (בדרך כלל הכוונה היא לאישה המסרבת לחיות חיי אישות עם בעלה, אישה שבגדה בבעלה או אישה שעזבה את הבית ללא סיבה מוצדקת), מוגדרת בהלכה בתור אישה מורדת (וזאת גם במקרים בהם אי קיום היחסים נובע מטעמים מוצדקים, כמו אלימות כלפיה או כלפי הילדים, יחס משפיל וכדומה).
אישה מורדת היא הגדרה הטומנת בחובה משמעויות רבות. באופן כללי, המשמעות המשפטית העיקרית של אישה מורדת, כאשר אין הצדקה למעשיה של האישה, היא הפסד דמי המזונות המגיעים לה, אובדן דמי הכתובה וחיובה של האישה בקבלת גט מבעלה. יש להוסיף כי במצב שהאישה ממשיכה למרוד, לא יחויב הבעל בתשלום המזונות. אולם קיימים מצבים אחרים, בהם יפסוק בית הדין מזונות לזכותה של האישה, למרות הגדרתה בתור אישה מורדת. כך, למשל, במידה ומרדנותה של האישה נובעת מהתנהגות לא נאותה של הבעל או כאשר זו נשארת לגור בבית עם בעלה, תחשב האישה למורדת, אך תקבל את פיצויי המזונות המגיעים לה.
למעשה קיימת הבחנה בין שני סוגי מרידה. הבחנה זו מוכרת על-פי ההלכות בבתי המשפט (האזרחי והרבני). הסוג הראשון הוא אישה מורדת המכונה בארמית "בעינא ליה", שפירושו "אני רוצה אותו". אישה מורדת זו היא אישה אשר אינה מעוניינת בגירושים מן הבעל, אלא מטרתה היא גרימת עוול וצער לבן זוגה. אישה מורדת מסוג זה, עשויה לחיות את חיי היומיום כהרגלה ולמעשה להשתמש במרידה שכזו לשם השגת מטרותיה. הסוג השני של מרידה הוא אישה מורדת המכונה "מאיס עלי". הכוונה כאן היא למקרים בהם מוצא בית המשפט כי הבעל אכן מאוס באופן מוצדק ואמין על האישה. במקרה כזה האישה ממאנת לקיים יחסי אישות עם בעלה וזאת כביטוי לרצונה להגדירה בנפרד ממנו. ההבדל בין סוגי המרידה השונים, נעוץ בסוג הקשר המשתמע מהם. אישה מורדת מסוג "בעינא ליה", אמנם מוגדרת כך אולם, הפרידה אינה מהווה נתק בלתי הפיך או קבוע בין בני הזוג. במורדת מהסוג השני, מערכת היחסים בין האישה לבעל היא כזו שאינה ניתנת לגישור ולכן הנתק הינו מוצדק ובא על חשבון חיי הנישואין. יש לציין כי בכל מצב בו קיים ספק באשר לסוג המרידה, יתייחס הדין למרידה מהסוג של "בעינא ליה". כך, לדוגמה, חשד סביר המעיד על בגידה של האישה או רצונה ליצור רווח כספי על חשבון בעלה, ישנה את מעמד האישה למורדת מסוג "בעינא ליה".
בית המשפט בישראל קובע כי חובת ההוכחה של המרידה היא של הבעל. כל עוד אדם לא הוכיח כי אשתו מרדה בו משום רצונה להיות עם איש אחר, או משום העובדה שחשקה נפשה לצערו במזיד, הוא יהיה מחויב לה בתשלום מזונות. במילים אחרות, אישה מורדת שנאפה או גרמה לבעלה צער ללא סיבה סבירה, לא תהיה זכאית לדמי מזונות כקבוע בחוק.
אישה מורדת היא הגדרה הטומנת בחובה משמעויות רבות. באופן כללי, המשמעות המשפטית העיקרית של אישה מורדת, כאשר אין הצדקה למעשיה של האישה, היא הפסד דמי המזונות המגיעים לה, אובדן דמי הכתובה וחיובה של האישה בקבלת גט מבעלה. יש להוסיף כי במצב שהאישה ממשיכה למרוד, לא יחויב הבעל בתשלום המזונות. אולם קיימים מצבים אחרים, בהם יפסוק בית הדין מזונות לזכותה של האישה, למרות הגדרתה בתור אישה מורדת. כך, למשל, במידה ומרדנותה של האישה נובעת מהתנהגות לא נאותה של הבעל או כאשר זו נשארת לגור בבית עם בעלה, תחשב האישה למורדת, אך תקבל את פיצויי המזונות המגיעים לה.
למעשה קיימת הבחנה בין שני סוגי מרידה. הבחנה זו מוכרת על-פי ההלכות בבתי המשפט (האזרחי והרבני). הסוג הראשון הוא אישה מורדת המכונה בארמית "בעינא ליה", שפירושו "אני רוצה אותו". אישה מורדת זו היא אישה אשר אינה מעוניינת בגירושים מן הבעל, אלא מטרתה היא גרימת עוול וצער לבן זוגה. אישה מורדת מסוג זה, עשויה לחיות את חיי היומיום כהרגלה ולמעשה להשתמש במרידה שכזו לשם השגת מטרותיה. הסוג השני של מרידה הוא אישה מורדת המכונה "מאיס עלי". הכוונה כאן היא למקרים בהם מוצא בית המשפט כי הבעל אכן מאוס באופן מוצדק ואמין על האישה. במקרה כזה האישה ממאנת לקיים יחסי אישות עם בעלה וזאת כביטוי לרצונה להגדירה בנפרד ממנו. ההבדל בין סוגי המרידה השונים, נעוץ בסוג הקשר המשתמע מהם. אישה מורדת מסוג "בעינא ליה", אמנם מוגדרת כך אולם, הפרידה אינה מהווה נתק בלתי הפיך או קבוע בין בני הזוג. במורדת מהסוג השני, מערכת היחסים בין האישה לבעל היא כזו שאינה ניתנת לגישור ולכן הנתק הינו מוצדק ובא על חשבון חיי הנישואין. יש לציין כי בכל מצב בו קיים ספק באשר לסוג המרידה, יתייחס הדין למרידה מהסוג של "בעינא ליה". כך, לדוגמה, חשד סביר המעיד על בגידה של האישה או רצונה ליצור רווח כספי על חשבון בעלה, ישנה את מעמד האישה למורדת מסוג "בעינא ליה".
בית המשפט בישראל קובע כי חובת ההוכחה של המרידה היא של הבעל. כל עוד אדם לא הוכיח כי אשתו מרדה בו משום רצונה להיות עם איש אחר, או משום העובדה שחשקה נפשה לצערו במזיד, הוא יהיה מחויב לה בתשלום מזונות. במילים אחרות, אישה מורדת שנאפה או גרמה לבעלה צער ללא סיבה סבירה, לא תהיה זכאית לדמי מזונות כקבוע בחוק.
נכתב ע"י seoisrael עבור משרד עורכי דין עזריאלנט לישראל - משרד עורכי דין המתמחה בנושא אישה מורדת, מזונות ,
